<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין ח'</h1>
<h2>דף סה.</h2>
והמצוה השמינית היא שהזהירנו מעשות אוב והוא שיקטר בקטורת ידועה ויעשה פעולות מיוחדות ויתדמה לו שמיעות דבור מתחת שחיו ישיב על מה שישאל ממנו וזה מין אחד ממיניו. והוא אמרו יתעלה (קדושים י"ט) אל תפנו אל האובות. ולשון ספרא אוב זה פיתום המדבר משחיו. והעובר על לאו זה במזיד נסקל ואם לא ייסקל הנה הוא בכרת ואם היה שוגג חייב חטאת קבועה. רוצה לומר מי שיעשה אותו המעשה בידו ויתעסק בו בעצמו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין (נ"ג., נ"ד., ס"ה.:, ס"ז:).
